אני טום אלי עטר, בן 32.
ולפני שהייתי יועץ הייתי בדיוק במקום שאתם נמצאים בו עכשיו.

במשך כ7 שנים עבדתי כמנהל בחברה קמעונאית גדולה.
ניהלתי סניפי דגל ברחבי הארץ, צוותים של עשרות עובדים ומנהלים, מחזורים של מיליונים והייתי במקום מאוד טוב ומוערך בתור שכיר.

אבל במקביל, תמיד ישב לי הג’וק הזה בראש: אם אני כבר נותן את כל כולי למה שזה לא יהיה בעסק משלי?

כשהקורונה הגיעה, היא גרמה לי רגע לעצור ולהקשיב לקול הפנימי שלי.
עזבתי עבודה יציבה שהצלחתי בה, בלי שום רעיון או כיוון ברור.

הייתי מובטל במשך חצי שנה בהם יום ולילה חיפשתי, חקרתי, חשבתי ובאמת כמעט שוויתרתי.

מי שלא נתנה לי לוותר הייתה אשתי היקרה ובזכותה מצאתי את העסק הראשון שלי בתחום המזון.

שם בנקודה הזו הבנתי שהעסק הוא השתקפות מדויקת של מי שמנהל אותו,
וכשאני לא יציב מבפנים גם העסק מרגיש את זה.

אחרי שייצבתי את העסק והפכתי אותו לרווחי, פתחתי עוד שני עסקים בתחום השירות והמוצר.
ואז הגיעה ההבנה הבאה: אני רוצה להעביר את זה הלאה.

בשנתיים האחרונות ליוויתי כ־100 בעלי ובעלות עסקים בתחומים שונים
ומה שראיתי שוב ושוב הוא שכ-80% מהקשיים שלהם לא נבעו מהעובדים, מהשיווק או מהמספרים 
אלא מהעומס הפנימי, מהלחץ, מהפחדים ומהדפוסים שמנהלים אותם בלי שהם שמים לב.

משם נולדה הגישה שאני עובד לפיה היום
גישה שמתחילה מבפנים ומחלחלת החוצה: לא רק איך לנהל עסק טוב יותר,
אלא איך להפוך לאדם ולמנהל שיכול להחזיק את העסק שלו לאורך זמן.